תוכניתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להעביר יותר ממיליון עזתים אל מחוץ לגבולות עזה, לפחות עד שתושלם מלאכת השיקום ברצועה, יצאה לראשונה מפיו בריאיון במטוסו הנשיאותי בתחילת השבוע.
"כמעט הכול נהרס שם, הייתי רוצה שמצרים או ירדן ייקחו אותם", הודיע טראמפ, ושיתף כי כבר שוחח על כך עם מלך ירדן וכי בכוונתו לדבר גם עם נשיא מצרים. עוד הדגיש טראמפ בדבריו כי מדובר במעבר שעשוי להיות זמני או ארוך טווח, כלשונו.
אבל זה לא נגמר בכך. בהמשך השבוע, בשיחה עם כתבים בלילה שבין שני לשלישי, עלה שוב הנושא כשטראמפ הביע את ציפייתו כי מצרים וירדן יסכימו לקלוט את תושבי עזה. "הייתי רוצה להביא את העזתים לאזור שבו הם יכולים לחיות ללא הפרעות, מהפכה ואלימות. רצועת עזה הייתה גיהינום במשך שנים. אז אני חושב שאפשר להוציא משם אנשים ושיחיו באזורים הרבה יותר בטוחים ואולי הרבה יותר טובים", אמר. עוד ציין טראמפ: "אני אשמח לעשות את זה והלוואי שהוא (א־סיסי) ייקח חלק. עזרנו להם הרבה, ואני בטוח שהוא יעזור לנו. הוא חבר שלי. הוא נמצא באזור קשוח בעולם. כמו שהם אומרים, זו שכונה קשוחה. אבל אני חושב שהוא יעשה את זה. ואני חושב שגם מלך ירדן יעשה את זה".
רמז לתוכניתו זו של טראמפ התקבל רק לאחרונה, כשברשת NBC האמריקנית דווח כי טראמפ שוקל כמה דרכים לבניית עזה מחדש, ובהן תוכנית להעברת העזתים אל מחוץ לשטח הרצועה, כשאחד היעדים הוא אינדונזיה. אפשרות נוספת שפורסמה היא אלבניה.
בישראל התקבלה תוכניתו של טראמפ בברכה, אך גם בספקנות בנוגע למידת רצינותו של הממשל האמריקני החדש בקידומה. אך כעת נראה שטראמפ מוריד את תוכניתו לפסים מעשיים ולא מהסס להפעיל לחץ פומבי על ראשי מדינות כדי להוציאה לפועל. בתוך כך צפוי ראש הממשלה בנימין נתניהו לבקר בבית הלבן בשבוע הבא ולהיפגש עם הנשיא טראמפ. השיחות בין השניים יעסקו בין השאר בסוגייה זו.
גורמים מדיניים בישראל מביעים - באופן רשמי או בעילום שם - תמיכה בתוכנית, מתוך הבנה שפינוי הרצועה מתושבים הוא צעד דרמטי שמסוגל לשנות את עתיד האזור כולו. כמו כן, פינוי מסיבי של תושבים מהרצועה יעניק לישראל גמישות רבה יותר בשרטוט גבולות עזה מחדש על בסיס צרכיה הביטחוניים. נוסף על כך, יציאת אזרחים תסייע לישראל במלחמתה מול חמאס.
כצפוי, דובר חמאס חאזם קאסם מיהר להדוף את תוכניתו של טראמפ: "ההצהרות של טראמפ מסוכנות ומתואמות עם עמדות הימין הקיצוני הישראלי. הצעת טראמפ לא תעבור, ואף פלשתיני לא יקבל אותה", הבהירו בחמאס. גם בג'יהאד האסלאמי תקפו: "עמנו, ביציבותו והתנגדותו, יסכל תוכנית זו כפי שסיכל תוכניות קודמות רבות". משרד החוץ המצרי הגיב באותה הרוח: "אנו מתנגדים לגירוש הפלשתינים או עידוד הגירתם מאדמתם, בין אם הדבר ייעשה באופן זמני או לפרק זמן ארוך", נאמר.
"מפץ מחשבתי"
אין זו הפעם הראשונה שרעיון מסוג זה עולה על הפרק. כחודש לאחר 7 באוקטובר פרסמו חבר הכנסת דאז דני דנון וחבר הכנסת רם בן ברק מיש עתיד, מאמר בעיתון האמריקני 'וול סטריט ג'ורנל', ובו הציעו תוכנית שתאפשר את הגירתם של התושבים מרצועת עזה למדינות שיסכימו לקלוט אותם ברחבי העולם. "מן הראוי שמדינות סביב העולם יציעו מקלט לתושבי עזה המבקשים לעזוב את הרצועה", נכתב. "לקהילה הבין־לאומית יש מחויבות מוסרית והזדמנות להפגין חמלה, לעזור לאנשי עזה להתקדם לעבר עתיד טוב יותר, ולעבוד יחד כדי לקדם את היציבות במזרח התיכון".
צבי יחזקאלי, הפרשן לענייני ערבים בערוץ i24, רואה בתוכנית טראמפ רעיון משנה מציאות ומשוכנע כי רבים מהעזתים אכן מעוניינים לצאת מהרצועה. בריאיון לרדיו 103 ציין כי "מדובר באירוע אסטרטגי. סוג של מפץ מחשבתי לכל הנוסחאות של הסכסוך הישראלי-פלשתיני. זו אולי הפעם הראשונה שבה נשיא אומר את מה שמתבקש במזרח התיכון: 'חברים, אי אפשר לחזור לעזה. עזה היא מקום נורא. אם אתם רוצים חיים שלווים - ניקח אתכם מפה'".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יושב ראש מפלגת הציונות הדתית, רואה בתוכנית טראמפ הזדמנות היסטורית שאסור להחמיצה: "הנשיא טראמפ, בהתבטאויות שלו בימים האחרונים בנוגע לתוכניתו, יודע להסביר מצוין שבעזה אין שום דבר טוב כבר הרבה מאוד שנים. אם ננתח למה זה המצב, נראה שזה לא במקרה". סמוטריץ' מבקש להצביע על שורש הבעיה: "הגל הראשון של 7 באוקטובר היה של מחבלי נוח'בה, רוצחים מתועבים שנכנסו לארץ. אחריהם הגיעו אנשים שבזזו, שחטו, אנסו ושרפו. איך יכול להיות שאנשים רגילים כביכול מגיעים לרמת שנאה תהומית גדולה כל כך, עד שהם שותפים לדברים נוראים כאלה? מאיפה צומחת אכזריות ושנאת ישראל תהומית כזאת?", הוא תוהה. "התשובה היא פשוטה, שלושה רבעים מתושבי עזה אלה אנשים שכבר ארבעה וחמישה דורות מוחזקים בה כבני ערובה בצפיפות, בעוני ובתנאים מחפירים, ומתחנכים על 'תקוות השיבה' לבתיהם בעכו ובחיפה, במקום להיות משוקמים ולהתחיל חיים חדשים במקומות אחרים", הוא קובל.
"אומרים להם: אתם יודעים למה רע לכם? בגלל היהודים. כל הפתרון למצוקות שלכם נמצא בלוד וביפו. מה שאומר שהם מכוונים כל כולם להשמדת ישראל ולחזרתם כביכול 'הביתה'. ובתקופה הזאת של מלחמה הרי היינו מצפים שיעזרו להם בעולם לצאת מאזור מלחמה ולהתחיל בחיים חדשים, אבל דווקא כאן לא רק שלא נותנים להם להשתקם, אלא השערים נסגרים ומשמרים אותם כפליטים. המשך ישיר לכך שבמשך הרבה מאוד שנים עזה הייתה כלי כדי להילחם במדינת ישראל".
ועכשיו הגענו להזדמנות היסטורית?
"בעצם מה שהנשיא טראמפ עושה עכשיו זה מה שהעולם היה צריך לעשות לפני 76 שנה. בכל העולם מוציאים פליטים מאזור מלחמה, והם משתקמים ומתחילים חיים חדשים מעבר לים. צריך להבין שאין בעזה יכולת לקיום עצמאי. שני מיליון איש צפופים בתא שטח קטן, בלי אמצעי ייצור ומשאבי טבע דלים. זה לא משהו שיכול להחזיק את עצמו. כתוצאה מכך הם חיים בתנאים קשים מאוד שמלווים בשטיפת מוח שמי שאשם במצבם הם היהודים מעבר לגדר. זה לא דבר שיכול להחזיק לאורך זמן בלי להתפוצץ", הוא מדגיש. "טראמפ מבין את השורש בבעיית עזה, והוא הראשון שמציע פתרון אמיתי שיכול לפתור את המצב".
אבל עד כמה התוכנית שלו ריאלית?
"בעיניי זה ריאלי מאוד. רק בשנים האחרונות באזורי מלחמה בסוריה ובאוקראינה העולם הסכים לקלוט מיליונים רבים של פליטים. תמיד מאזורי מלחמה פליטים יוצאים, חלקם פליטים זמניים שאחר כך חוזרים, וחלקם משתקעים במדינות שהגיעו אליהן. לצערי יש פה כל כך הרבה צביעות", הוא קובל. "תראי מה עשתה מצרים. הגדר המפלצתית שהיא בנתה בתחילת המלחמה מול עזה. המצרים הם שהפכו את עזה לבית הסוהר הגדול בעולם. לא לתת לאחיהם שרוצים לצאת מאזור מלחמה לצאת? ואז כביכול לבוא בטענות שאנחנו לא בסדר, בזמן שהם התנהגו באכזריות הגדולה ביותר כלפי כביכול אחיהם הפלשתינים בעזה. הם אפילו לא נתנו להם לצאת זמנית כדי לברוח מאזור המלחמה ולשמור על חייהם. מדינות ערב תחזקו את עזה כל השנים כפצצה מתקתקת נגד מדינת ישראל", הוא מאשים.
"אז האם תוכנית טראמפ ריאלית? אם העולם הערבי והקהילה הבין־לאומית רוצים באמת לפתור את בעיית עזה, ואם באמת הייתה כאן דאגה כנה לחייהם, לשלומם ולרווחתם של העזתים - זה הדבר הכי מתבקש לעשות", הוא קובע. "הרי בעזה לא יהיה אפשר לשבת בשנים הקרובות. צריך להרוס אותה מעל ומתחת לקרקע ולבנות אותה מחדש. לשקם את עזה זה מהלך של שבע־שמונה שנים לפחות, ומה אתם מציעים לעזתים? נניח שיש מחר הפסקת מלחמה, אנחנו נחזור עוד כמה חודשים ונשמיד את חמאס, ואז מה? מה מחכה לעזתים בעזה? כלום ושום דבר", הוא אומר נחרצות. "אם העולם לא היה צבוע ובאמת היה אכפת לו מהפלשתינים בעזה כמו שהוא לפחות מציג את עצמו, אז העולם המערבי הנאור וגם העולם הערבי היו נרתמים יחד למאמץ בין־לאומי, כל מדינה הייתה לוקחת 50 אלף פליטים ונגמר הסיפור".
מה ממשלת ישראל עושה כדי לקדם את המהלך הזה?
"אני לא רק יודע מה ממשלת ישראל עושה בנדון, אלא אני גם שותף מלא למאמצים לקדם את התוכנית. אבל מטבע הדברים אני לא מעוניין לפרט".
אבל נעשים דברים מאחורי הקלעים?
"חד משמעית. זה כיוון שאנחנו עובדים עליו כבר הרבה מאוד חודשים", הוא חושף. "בממשל ביידן זה כמובן לא היה שייך, ועכשיו בממשל טראמפ הם מבינים לעומק מהי עזה. אתה לא יכול לומר שאתה דואג לעזתים, ואז להכריח אותם להישאר בבית הכלא הגדול בעולם בחיי אומללות. בטח ובטח עכשיו, כשעזה חרבה, צריך לחפש להם פתרון, וזאת אפילו לא משימה קשה. אני מעריך שאם העולם הערבי והמערבי יתגייסו למאמץ הזה, מהר מאוד יהיה אפשר לטפל בסוגיה".
השר סמוטריץ' מצביע על נקודה חשובה נוספת שמחייבת את יישומה של תוכנית טראמפ: "מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שמעבר לגדר שלה, במרחק יריקה מהיישובים בעוטף, יש שני מיליון אנטישמים שונאי ישראל, חיות אדם צמאות דם. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מציאות כזאת. זה לא נכון למדינת ישראל. למען מדינת ישראל וביטחונה צריך להעביר את העזתים מהגבולות שלנו", הוא אומר. עוד מבקש השר סמוטריץ' לציין כי "כל מה שטראמפ מדבר עליו זה לעודד הגירה מרצון. לחפש מדינות שיהיו מוכנות לקלוט, כל אחת מהאינטרסים שלה, ולאפשר למי שרוצה לצאת לעשות זאת. נכון שלא היה אפשר להנכיח תוכנית כזו בממשל ביידן, אבל עכשיו משעלתה ההזדמנות - צריך למצות אותה".
לשחרר את הפקק
ההיסטוריון והסופר ד"ר יואב שורק רואה במתן אפשרות ההגירה מרצון לפליטי עזה צעד מוסרי ממדרגה ראשונה, בטח ובטח במציאות הנוכחית: "רעיון ההגירה מרצון הוא דבר מתבקש, וזו שערורייה שכבר הרבה מאוד שנים לא הייתה לאנשים שרוצים לצאת מעזה אפשרות לעשות זאת", הוא מלין. "ברוב העולם אנשים שלא טוב להם ורוצים להגר למדינה אחרת צריכים לפעמים מעט כסף וכו', אבל לא מונעים מהם את זה באופן מכוון ושיטתי. הרצון של אוכלוסיית עזה להגר הוא עצום לאורך כל השנים, אבל השערים היו סגורים והאפשרויות היו מעטות. המציאות היא שהמון עזתים מבקשים לצאת משם".
אז מה עוצר בעדם?
"עד 7 באוקטובר הם היו צריכים לשלם הון עתק למאכערים, או איך שלא נקרא להם, ממצרים שקבעו תג מחיר גבוה מאוד. זה לא שלא היה מי שיקלוט אותם בעולם או שלא היה להם לאן ללכת, אלא פשוט חסמו להם את האופציה לצאת והכבידו עליהם מאוד. המצרים עשו המון כסף מהתעשייה הזאת".
מי הקשה עליהם, המצרים או שלטון חמאס?
"גם מצרים וגם חמאס. מי שעשה את הכסף הגדול הם המצרים, ואני מניח שהם היו קשורים לשלטון חמאס בעניין הזה. אנחנו יודעים שהרצון לצאת בקרב העזתים היה גדול מאוד. אם העלות הייתה עשירית מזה, אני מניח שהייתה הגירה בשיעור של פי שניים ויותר. אנחנו מדברים על מספרים גבוהים", הוא מבהיר. "החל מ־7 באוקטובר נסגרו גם השערים האלה, ואנשים בכלל לא יכולים לצאת מעזה, וכך באופן אבסורדי אנחנו למעשה משרתים את הנרטיב הלאומי הפלשתיני שעושה אידיאליזציה להישארות שלהם כפליטים ברצועה", הוא מצביע על חוסר ההיגיון שבמצב. "אנחנו גם לא משמיעים את הקול ההומניטרי הפשוט: תנו לפליטי מלחמה ללכת, כמו שעשו פליטי המלחמה באוקראינה כשפולין, הונגריה ועוד מדינות פתחו להם את הגבולות".
ד"ר שורק מציין כי ישראל ומדינות העולם צריכות להבין כי ההגירה מעזה היא הפתרון הטוב ביותר לישראל אך בד בבד לתושבים העזתים. "קודם כול צריך לדאוג לאפשר הגירה מעזה. לא לעודד ולא לדחוף. זה אולי לא מה שטראמפ מדבר עליו אלא דבר הרבה יותר בסיסי שמשום מה לא מתקיים, ולא מתקיים עליו שיח", הוא אומר. "בשנה האחרונה דיברתי הרבה על המצב הזה שצריך להשתנות".
והשינוי המתבקש, מדגיש ד"ר שורק, נדרש ביתר שאת לאחר 7 באוקטובר. "אם בתוך שטח נתון גרות שתי קבוצות, וקבוצה אחת רוצה בעיקר להרוג ולהשמיד את הקבוצה השנייה, אז יש שלוש אפשרויות להתמודד עם הסיטואציה: האחת, שהקבוצה שרוצים להרוג אותה תצא מאותו מרחב ותוותר על החיים שם. אפשרות שנייה, שאותה קבוצה תמגן את עצמה לדעת ותילחם כל הזמן מול איום השמדתה. והאפשרות השלישית היא שהקבוצה שרוצה להרוג היא זו שתלך. על זה אמרו חכמים 'אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת'. אין שום היגיון שמדינת ישראל תחיה לאורך שנים תחת איום מתמיד רק משום שאנחנו מתעקשים שהאויב הרע הזה יחיה איתנו בכפיפה אחת, באותו שטח", הוא אומר נחרצות. "במציאות שבה העזתים מתחנכים על ברכי הנרטיב של הנכבה ומאמינים שהתקומה שלהם תלויה בהשמדת ישראל מהנהר ועד הים, הם לא יפסיקו לפעול למען השגת החלום של השמדת ישראל. מנגד ישראל תמשיך לנסות להתגונן ולשמור על עצמה מפני האיום הזה. וככה דם ימשיך להישפך, מאחר שכפי שאמרה גולדה 'אין לנו לאן ללכת'. אני לא יכול לחנך את כולם מחדש ולא יכול להפוך אותם לאוהבי ישראל, בטח לא תוך דור אחד, ומכאן שהדבר המוסרי ביותר הוא להרחיק אותם מכאן", הוא פוסק.
זה בכלל ריאלי?
"יש נטייה ישראלית חזקה מאוד לומר: אי אפשר, זו פנטזיה, אף אחד לא רוצה לקלוט אותם, הם לא רוצים ללכת... אבל מי שמכיר את העובדות יודע שהם רוצים מאוד ללכת. אנשים נוטים לומר שזה לא ריאלי, אבל זה כן ריאלי, פשוט לא בדקו את זה די ברצינות", הוא מתעקש. "האם אי פעם מדינת ישראל או גופים לא רשמיים ערכו מחקר רציני ובדקו היתכנות מעשית? יש להרבה מקומות אינטרס לקבל אוכלוסייה מוסלמית־סונית מסיבות דמוגרפיות, פוליטיות וכלכליות. לכן מה שנדרש לנו כעת הוא בהירות מוסרית. זה מה שיכריע את המערכה ויקבע אם נמשיך ונשמר את המצב שהורגלנו בו עד הטבח של שמחת תורה, או שניצור באמת מזרח תיכון אחר, בטוח יותר ומוסרי יותר".
אל תשכח שמדובר באוכלוסייה חלשה, למה שמדינות העולם ירצו בה?
"זה לא נכון. זו אוכלוסייה הרבה יותר משכילה מהממוצע של הפליטים הערבים שנקלטו בכל אירופה ובמערב בכלל. זו לא אוכלוסייה חלשה מבחינת היכולות. אבל כדי שפרויקט הגירה יקרה, צריך לעשות עבודת מטה רצינית. ודאי שזה אפשרי. טראמפ דיבר על אינדונזיה ועל ירדן ומצרים. אני חושב שטראמפ זרק דברים שלא בהכרח מתאימים באופן פרקטי, אבל זה נהדר שהוא העלה מחדש את האופציה הזאת", הוא מציין. "בעת הזאת על ישראל לעודד את הקהילייה הבין־לאומית, למען האוכלוסייה שמצאה את עצמה עקורה בשל המלחמה, לפתוח נתיבי הגירה וקליטה נדיבים ומגוונים ולדחוף לביצוע בהקדם".